למי שרוצה לקרוא יותר 

הקונסטלציה הופיעה בארץ לפני כ 25 שנה, והתפשטה בהדרגה אצל מטפלים שונים. ניתן לשלב את ההנחיה ואת עבודת היייצוגים בתהליכי אימון, גישור, יעוץ והתפתחות אישית. מנסיון של מעל 15 שנה אני רואה פעם אחר פעם שהקונסטלציה מביאה לריפוי של חסמים וקשיים, תופעות פיזיות ונפשיות.

בשנים האחרונות, השיטה פרצה לתודעה של האוכלוסייה עם הסדרה ה"אני האחרת" ששודרה בנטפליקס. הרבה א.נשים צפו והסתקרנו על החוכמה שהשיטה מציעה אבל לא הבינו את הדברים עד הסוף. התשוקה להעמיק ולהכיר את חכמת הקונסטלציה נגעה בכולנו. הבנה שתנועה של אחד מהאנשים השייכים למערכת המשפחתית תשפיע על כל שאר הגורמים והתופעות השייכות לאותה משפחה. לדוגמא, ננסה להקל על אחד מבני המשפחה ובמקביל נתבונן שהתנועות שקורות מיטיבות גם עם שאר בני המשפחה.

צפיתם כבר בסדרה "האני האחרת"? שמתם לב, שהביטוי העיקרי של הקשיים במערכות היחסים בין הדמויות הוא ניתוק? אדה מתנתקת מבני הזוג שלה, והם ממנה פעם אחר פעם. זאמן מנותק מהבן שלו שנים, הבת.חולת הסרטן לא מדברת עם אמא שלה, האבא מנותק מהבת שלו ומהנכדים שלו.

תופעת הניתוק והניכור חוזרת על עצמה בכל פרק בסדרה, וזה לא רק בשביל הסנריו של הטלנובלה. אחת התופעות הנפוצות שפוגשים בקליניקה היא ניתוקים וריחוק במערכות יחסים שאמורות להיות הכי אינטמיות וקרובות לנו. ניתוק ממשפחת המקור, מההורים שלנו והאחים.ות שלנו. הניתוק הוא לרוב רגשי אך לא פעם גם יכול להתבטא בחוסר תקשורת או במרחק פיזי וריגשי. יש גם ניתוק מחלקים נפשיים וגופניים שלנו.

הקשיים והניתוקים שאנחנו חווים במערכות יחסים עכשיו בהווה הם השתקפות וצללים של השושלת המשפחתית.

ניתוק וניכור הן תופעות שמרמזות על כאב של פצע. פצע שקרה בעבר הקרוב, בעבר של הילדות שלנו ובקונסטלציה מרחבים גם לעבר של ההיסטוריה השמפחתית - המקור של הפצע הוא בהעברה בין דורית. אדם נשאר נאמן למשפחתו גם כאשר אינו מצהיר זאת וגם כאשר הוא מנוכר או מנותק מהמחה או מדמויות מסויימות בה. כנראה ש"קשר הדם" הוא אחד מכוחות הטבע הכי דומיננטיים שקיימים.

כנראה שרובנו נתקלנו ב"קשר הדם" הזה אחרי השנה האחרונה. שנה שתכנים רגשיים צפו ביתר שאת. קונפליקט הקשר ללאום, למדינה, למקור, נקשר ומהדהד בסיפורים וכאבים אישיים שהוסתו והודחקו הצידה. והם מרימים את ראשם ומבקשים התבוננות, יחס והכרה. בקונסטלציה משפחתית אנחנו קוראים לזה 'נאמנות חבויה למערכת המשפחתית ולסיפורים הכואבים שלה'.

לא משנה מה תהיה רמת הניתוק שנאמץ - שיחת טלפון פעם בשבוע או פעם בחודש, ארוחות משפחיות רק בראש השנה או בפסח, רילוקשיין לערבה או בכלל לארץ אחרת ועדיף כמה שיותר רחוקה, ועוד אין סוף דרכים יצירתיות גבולות וניתוקים, את העובדה שיש נאמנות חבויה עמוק בנפש למשפחה ולסבל הקיים בה לא ניתן לשנות סתם כך.

סוגי התופעות והסימפטומים שניתן לראות בקליניקה כתוצאה מהניתוק הזה הינם רבים ומגוונים והנה כמה דוגמאות:

1. קשיים בזוגיות שחוזרים ודופקים על דלת היחסים כל פעם מחדש, ולא מאפשרים לייצר יציבות או שקט בקשר האינטימי.

2. קשיים חוזרים ונשנים עם הילדים שמגיעים שוב ושוב לפיצוץ ותחושה של חוסר בפתרון ומענה בר קיימא.

3. תחושות של לבדות, חוסר מוגנות, חוסר ניראות או חוסר במשאבים פנימיים,הקיימות מתחת לפני שטח כל הזמן ומתפרצות ביתר שאת בתקופות מאתגרות או בעת משבר גם אם יש חברים, חברות, זוגיות ומשפחה.

4. רגישות חושית גבוהה, עוררות יתר של מערכת העצבים הסימפטטית, חוסר שינה או חוסר רגיעה כללית.

5. תחושה עמוקה של "לא טוב דיו", "לא טובה דיה" שיכולה להתבטא בהענשה עצמית לא מודעת, בחוסר סיפוק מתמשך בחיים, ברגשות מציפים של אשמה ובושה.

6. חוסר בטחון, ערך עצמי נמוך, תחושה שאדם לא נאהב, קושי בלהתמסר לאהבה או להיות במצבי קרבה ואינטימיות.

7. קבוצת סיכון לפגיעות. ככל שהניתוק ממשפחת המקור יותר גדול כך יש סבירות גבוהה יותר לפגיעות רגשיות, פגיעות מיניות, ומשיכה לא מודעת למצבי התעללות.

8. דיווחים על חור גדול, תחושה של בור שלא ניתן למילוי.

9. מצבי תלות רגשיים, מצבי רוח קיצוניים.

10. כמיהה לאהבה וזוגיות בלתי מושגת.

נאמנויות חבויות נוספות שאנחנו נושאים בחובינו שהן מעבר למשפחה - כמו למקום הולדתי או הולדת הורי והדרות שלפניהם, לתרבות ממנה באתי, למעגלים חברתיים כאילו ואחרים ועד לדת, מדינה ולאום.

אפשר לסכם את כל המורכבות הזו במילה אחת, אהבה

נאמנות של קשר הדם היא אהבה,

גם אם נדמה לנו שנותרה רק דחייה ושנאה.

אהבה לפעמים היא הסכמה לשאת את כובד ההיסטוריה המשפחתית, לקבל אותה ולהכיר בה.

וצריך ללמוד איך לעשות את זה כדי שזה יצור הקלה משמעותית בחיים שלנו.

אין לנו כל כך בחירה מודעת בכך, אך אפשר לעשות שזה יהיה יותר מודע, שיביא הקלה ושייתן משמעות יותר עמוקה לחיינו.